פסקול לשודדי הקאריביים מתוך קטלוג מיוזיקדוורף

עם כל הכבוד להאנס צימר, לנו יש את שלומי קינן, וספריית מוזיקה עם עוד מאות יצירות מקוריות של אמנים ישראלים, לרישוי אונליין בלחיצת כפתור.

מהיום גם הפקות קטנות יכולות להנות ממוזיקה של סרטים הוליוודים, בתקציב שווה לכל נפש.

איך נולד גמד?

דולפינים מוכרים יותר מבטהובן

בין השורות הפחות נוצצות בקו"ח שלי, אחת מאלה שמתחבאות בתת הקטגוריה "ניסיון כשכיר", נטען שבשנת 2010 השחתתי את מרבית זמני בעבודה כמוכר דיסקים.

החנות הייתה ממוקמת בתוך היכל התרבות בת"א והתמחתה במוזיקה קלאסית ובמיעוט לקוחות, מה שאפשר לי להקשיב כל היום למלחינים רוסים אוונגרדים בזמן שאני משוטט בחוסר עניין בין מודעות דרושים באינטרנט.

באחת המשמרות שמתי לב שקטגוריית דיסקים חדשה נוספה למדף שכלל גם את הג'אז והמוזיקת עולם, על שלט קטן נכתב בטוש "מוזיקה לטיפולים". מנהל הסניף הסביר שקוסמטיקאיות ומדריכות יוגה חולות על דיסקים עם שמות כמו "שירת הלוויתן", "קולות השרקרקים" ו"פכפוך מי הירקון", ומכיוון שהן היחידות שקונות את הדיסקים האלה, והיחידות שקונות דיסקים נקודה, עדיף למתג להן את זה מראש כמוזיקה שמיועדת במיוחד בשבילן.

זה גרם לי לחשוב… אם הלוויתן מוכר יותר טוב מפרוקפייב, אולי לכתוב קונצ'רטו לפסנתר זו לא הדרך הכי פשוטה ומהירה להתפרנס ממוזיקה? אבל איך אני נכנס לתחום של מוזיקה לטיפולים? איפה אני מוצא איזה יונק ימי שייקח אותי בתור אמרגן?

היו לי איזה שש שעות חסרות מעש לחשוב על זה, והתחלתי להריץ חיפושים בגוגל – "מיוזיק פור ת'ראפי", "מיוזיק פור מדיטיישן" "מיוזיק פור אטמוספיר"… משם לפה התגלגלתי לאתר שהציע יצירות מוזיקליות לרכישה, ממויינות לא לפי ז'אנר אלא דווקא לפי כל הקטגוריות הלא שגרתיות הלאה, פלוס דברים כמו "מוזיקה לחגים", "מוזיקה למשחקי מחשב" (המומחיות שלהם), "מוזיקה אורבנית" ועוד רבים וטובים.

זאת הייתה הספריית מוזיקה הראשונה שהכרתי. הרצתי חיפושים דומים בעברית בשביל להבין מי כבר הקדים אותי והספיק לגייר את הרעיון, ולשמחתי לא מצאתי שום דבר מעניין.

"קשה להתפרנס ממוזיקה" – ולפרנס מוזיקאים זה קל?

באותה תקופה ניסיתי לקדם את המוזיקה שלי – מין שילוב לא פשוט של אקספירמנטליזם קלאסי-טריפ הופי, או כמו שהשותף שלי מגדיר את זה "ההפך מאיזי-ליסטנינג". כל שבוע בניתי לי אתר אחר בוויקס, נכנסתי לפורומים של קולנוע והצעתי לכתוב מוזיקה לסטודנטים בתמורה לבירה ומילות עידוד, וניסיתי להבין מה מוזיקאים אחרים – כאלה שלא מתכננים לשיר מול קהל או להופיע בכוכב נולד, עושים בשביל להגיע לקהל שעשוי להתעניין במוזיקה שלהם.

גיליתי שרובם בונים לעצמם אתרים בוויקס ונכנסים לפורומים לקולנוע. כולם שמים דוגמאות ליצירות שלהם באתר, פרטי התקשרות, קצת תמונות, קורות חיים. כולם טובים, כולם מוכשרים, לחלק יש אתרים יותר יפים ולחלק פחות, כולם רוצים להתפרנס ממוזיקה, ובעיני הלקוח שמחפש מוזיקה לטיפולים, סרט תדמית או משחק מחשב, לאף אחד אין יתרון משמעותי על פני האחר.

השוק רווי במוזיקאים ובעלי אולפנים שמתחרים זה בזה על המקום הנכסף בעמוד הראשון של גוגל ולמעשה מבטלים אחד את השני ועושים חיים קשים ללקוח. מאות מוזיקאים מציעים להלחין את המוזיקה המושלמת בשבילו, ובשביל שיוכל להשוות ביניהם הוא יצטרך להיכנס לאתרים של כולם, להקשיב למוזיקה שלהם (שלא בהכרח מתאימה למה שהוא מחפש), להתקשר אליהם, להסביר מה הוא צריך, לקבל הצעות מחיר, להתמקח, להשוות בין הצעות אחרות, לעשות טבלאות, ובסוף לבחור במישהו ולהתחיל מולו את התהליך, בתקווה שהוא יעמוד בדד ליין ויפיק תוצאה טובה.

אי אפשר לבוא בתלונות למוזיקאים, הצורך לאפשר לאנשים לשמוע את המוזיקה שלנו בוער ברובנו כמו הצורך ליצור אותה, ואין דרך פשוטה ויעילה יותר מהאינטרנט בשביל לעשות את זה.

אבל מה עם הצרכנים הפוטנצייאלים שלנו? האנשים שרוצים לשכור את שירותנו וצריכים לעבור בין מאות אתרים שונים כדי להחליט מי מאיתנו (בתקווה) יהיה הכי מתאים לפרויקט? אנחנו מתלוננים שקשה לנו להתפרנס ממוזיקה, אבל לא הולכים לקראת האנשים שיכולים לאפשר לנו את זה.

And there for… מיוזיקדוורף

הגמד המוזיקלי שואף להיות בית חם לכל מוזיקאי שרוצה להתפרנס מהיצירות שלו ומוכן לעשות את הצעד הקטן לקראת המפרנסים – מפרסמים, במאים, אנשי אינטראקטיב, הפקות מדיה, רדיו, טלוויזיה וקולנוע, מפתחי אפליקציות ומשחקים, חברות סלולר, כל מי שהעסק שלו מונע על ידי מוזיקה.

מהיום הלקוח יכול למצוא את כל המוזיקה במקום אחד, לפלח אותה על פי הקטגוריות הרלוונטיות עבורו, להקשיב לה, לקנות אותה במחיר שתואם את סוג השימוש, והכל אונליין, בלי טלפונים, אפילו החשבונית נשלחת אוטומטית למייל.

המוזיקאים לא יוותרו על האתרים האישיים שלהם. אין סיבה לוותר, כל מוזיקאי מבטא את עצמו גם דרך האתר האישי שלו ובמיוזיקדוורף (עדיין) אין את האפשרות לתת את הביטוי הזה.

אבל יש אפשרות לשים לופים של 30 שניות שמעלים אבק וירטואלי על ההארד דיסק ואולי להרוויח מהם כמה מאות שקלים. יש אפשרות לזכות בעוד כתובת, בנוסף לאתר האישי – כתובת שנותנת במה איכותית ויוקרתית לכל מוזיקאי שמופיע בה.

כל המוזיקאים במיוזיקדוורף שווים, מעכשיו כל מוזיקאי הוא “As good as his music”: החיפוש באתר הוא חופשי לגמרי והתוצאות מופיעות לפי הקטגוריות שבחר הלקוח – אין חיפושים ממומנים, אין פריבילגיות למפורסמים או לחברים, אין משמעות לידע שלכם בשיווק, בבניית אתרים, או בקידום בגוגל.

…וכל זה עבר לי בראש בזמן שבהיתי במדפי דיסקים באותו בוקר אביבי בהיכל התרבות…

זהו בינתיים, מקווה שמצאתם ערך מוסף לפוסט מעבר לערך השיווקי שניסיתי להעביר, ושאם לא תשלחו לנו מוזיקה לפחות תנסו למצוא איזה יער גשם להקליט בו את קריאות הייחום של הגרביל המצוי ולמכור את זה לאיזו מדריכת ספינינג במחיר מופקע.

תגובות, הצעות ומוזיקה טובה, אפשר לשלוח ל -

info@musicdwarf.com

וכמובן קפצו לבקר -

http://www.musicdwarf.com/

אז מה זה בכלל ספריית מוזיקה, ולמה זה טוב לגמדים?

ההתחלה… ספריית מוזיקה על בסיס נייר

בשנת 1909 הקים מאייר דה וולף, מלחין בריטי ממוצא הולנדי, את ספריית המוזיקה הראשונה להפקות.

פס הקול של הסרטים העלילתיים הראשונים היה תלוי בנוכחות הפיזית של פסנתר באולם הקולנוע, ומישהו שידע מה לעשות איתו. פסנתרן היה יושב ומנגן בלייב יצירות שנבחרו מראש עבור הסרט, בעודו נהנה מהחוויה הקולנועית כמו כולם.

הספרייה של דה וולף הייתה באותה תקופה הספקית העיקרית של דפי תווים ליצירות אשר נוגנו במהלכם של מאות סרטים אילמים. המוזיקה נבחרה באופן אישי על ידי דה וולף, ונכתבה על ידי טובי המלחינים הבריטיים של התקופה, שבחרו לשתף פעולה עם היוזמה החלוצית ולהפוך למוזיקאים הראשונים שמתפרנסים מכתיבה לקולנוע – ככה, אפילו בלי לעבור את שלב ההלחנה חינם לסרטי סטודנטים עבור תיק עבודות.

במהלך 103 השנים שחלפו מאז, היו המלחינים המיוצגים על ידי חברת ההפצה של דה וולף אחראים על מוזיקה של מאות סרטים מצליחים (ביניהם מונטי פייטון והגביע הקדוש, אהבה בשחקים ומשפחת סימפסון), ל"הוקים" המוכרים ביותר מפרסומות, ולפתיחים ומעברונים של כל תחנות הרדיו הגדולות בעולם.

מוזיקת הספריות יותר פופולארית מישו?

ב-1973 סיפקה הספרייה של דה וולף את המוזיקה לסדרת הבלשים הבריטית "ואן דר ואלק". נעימת הפתיחה שנבחרה לסדרה ונקראה "Eye Level", נהייתה כל כך פופולארית עד שבמהלך שבוע מסויים עקפו מכירותיה את כל המכירות של אלבומי הביטלס בבריטניה, לשמחתה של התזמורת האחראית עליה (והאלמונית לחלוטין עד אז) – "סיימון פארק אורקסטרה".

הסינכרוניזציה – התאמת מוזיקה לתמונה משודרת, הפכה למכרה הזהב הגדול של ענף המוזיקה, ובשנים האחרונות הלכה המגמה והתעצמה. תחום הפקות האודיו-ויז'ואל אינו יודע רוויה, ובניגוד למצב בתקופתו של דה וולף, כיום במאי סרטים אינם קהל היעד היחיד הזקוק לאיתור מהיר ופשוט של מוזיקה – נוספו אליהם בוני האתרים, מפתחי אפליקציות ומשחקי וידיאו, חברות הסלולר, חברות להפקת סרטי תדמית, אנשי אינטראקטיב וחברות פרסום.

מצב זה הביא את ההתקשרות עם חברות שעוסקות ברישוי מוזיקה ("מיוזיק לייסנסינג"), לקריטית ביותר עבור מוזיקאים בכל רחבי עולם. חברות אלה מנסות בכל כוחן למכור רישיונות שימוש במוזיקה עבור תעשייה אשר רגילה לצרוך אותה ולשלם עבורה. מעמד המנהלים של אותן חברות כמוהו כמעמדם של מגלי הכישרונות הגדולים בחברות התקליטים.

ספריות המוזיקה מגלות את האינטרנט

בשנת 1998 הקימו שני חברים מוזיקאים מסיאטל את האתר "סאונדריינג'רס", ספריית המוזיקה הראשונה שאפשרה רכישת רישיונות שימוש במוזיקה אונליין. המוזיקאים-יזמים הניחו את היסודות שעל פיהם יבנו בשנים הבאות כ-500 ספריות מקוונות לרישוי מוזיקה ברחבי העולם (וספרייה אחת בישראל) – חיפוש יצירה על פי משתנים רלוונטיים לקהל היעד: האווירה שהיצירה משרה, המהירות שלה, כלי הנגינה שמופיעים בה ואורכה, שבעזרתם יכול לאתר כל לקוח את המוזיקה שלה הוא זקוק על מנת להעביר את המסר האמנותי/פרסומי/תיעודי שאליו הוא מכוון.

עוד תרומה חשובה של סאונדריינג'רס לתחום הספריות הייתה האפשרות לרכוש רישיונות אונליין – ללא מגע יד אדם, בלחיצת כפתור, בלי להרים טלפונים ובלי משא ומתן. הלקוח בוחר את סוג הרישיון הנחוץ לו ומקבל הצעת מחיר הוגנת, התואמת את תפוצת הפרויקט והרווחיות הצפויה ממנו.

למוזיקאים נוצרה עוד אפשרות לשלוח את לחמם המוזיקלי בצורה פשוטה וכיפית, לעקוב אחר עדכון המכירות הדיגיטליות שלהם בזמן אמת, לקדם את עצמם דרך הספרייה, ולהרוויח נתח הוגן מכל מכירת רישיון שיתבצע דרכה.

מיוזיקדוורף – ספריית המוזיקה הציונית הראשונה

בשנת 2010 החליטו שני מוזיקאים, כותבי שורות אלה, להקים את ספריית המוזיקה העברית הראשונה, ובמבט קדימה לשוק העולמי לקרוא לה בלעז מיוזיק דוורף – הגמד המוזיקלי.

הספרייה עלתה לאוויר אחרי שנה ועשרה חודשים של עבודה, ב15 בינואר 2012. תהליך העבודה היה מרתק ומייגע ואולי בפוסט הבא אני אספר עליו בהרחבה, אבל בינתיים כבר נהיה מאוחר…

אם נהניתם לקרוא נשמח לתגובות, שיירים, טוויטים ושאר עניינים מקדמי באז.. אתם מוזמנים להציע הצעות, לשאול שאלות ולהעלות רעיונות לפוסטים נוספים.

עד לפעם הבאה…

info@musicdwarf.com

www.musicdwarf.com

הגמד המוזיקלי

ברוכים הבאים לפוסט הראשון בבלוג הגמד המוזיקלי.
בתור התחלה נראה שהסיפור הזה עובד, בהמשך נעדכן אתכם בכל מה שחדש ומעניין במיוזיקדוורף.

מיוזיקדוורף הוא קטלוג מוזיקה ישראלית לרישוי עבור תעשיית המדיה והפרסום, בקרו אותנו:
musicdwarf.com

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 139 שכבר עוקבים אחריו